בלכמן מנס: זעזועים גיאופוליטיים מדגישים את חשיבותו של ייצור כחול לבן

העשור השני של המאה ה-21 הוכיח לכולנו כי הגלובליזציה, המאפשרת ייצור זול יותר מעבר לים, היא אינה עיקרון קבוע ויציב כמו שחשבנו. כלומר, מה שפעם היה נראה טבעי (להיות תלוי במדינה אחרת),השתנה ללא היכר, ועוד עתיד להשתנות עוד יותר. חברות יחלו להעביר את הפעילות בחזרה הביתה או לפחות קרוב יותר לבית, תוך נסיגה מפעילות בחו"ל שתתורגם לפחות סחר בינלאומי ופחות אינטראקציה. 

המציאות החדשה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה לא פסחה גם על מדינת ישראל. ישראל מייבאת כיום מרוסיה סחורות ושירותים עסקיים בהיקף של 2.415 מיליארד דולר. היקף הסחר עם אוקראינה נמוך הרבה יותר ועומד על 619 מיליון דולר.

המלחמה גרמה למחסור ניכר בחומרי גלם ולקשיים באספקה, דבר שגרם לעלייה במחירים. הדבר מדגיש את הצורך בהסתמכות על התעשייה המקומיות בשעות משבר ואת הנזק שנגרם ליכולות הייצור העצמאיות של ישראל בעקבות הגלובליזציה. 

חברות רבות מבינות כי אם הן רוצות לעמוד בהתחייבויות שלהן ולספק סחורה איכותית ללקוחותיהן – הן צריכות לעבור לייצור כחול לבן, גם אם משמעות הדבר היא שהמחיר גבוה במעט. בסופו של דבר, משתלם לשלם יותר על תפוקה איכותית שאינה תלויה בזעזועים גיאו פוליטיים במדינות אחרות. כמו כן, ואת זאת אנחנו רואים בבלכמן מנס, יש חשיבות רבה לקרבה ויחסים טובים בין הספק ללקוח. כאשר הייצור מתרחש בתוך תחומי ישראל היצרן יכול להתעדכן בנעשה במפעל, לבצע שינויים בקלות במידה והם נדרשים וכן לבקר את איכות התוצרים בקלות יותר.