למה כדאי לייצר בישראל דווקא עכשיו? היתרונות של ייצור כחול-לבן בעידן של חוסר ודאות

העולם משתנה במהירות והאירועים הגיאופוליטיים, הכלכליים והביטחוניים של השנים האחרונות רק מחזקים את ההבנה כי ייצור מקומי, כאן בישראל, הוא לא רק עניין של גאווה לאומית, אלא גם בחירה עסקית חכמה, יציבה ואסטרטגית. בחברות הפועלות בתחומי הביטחון, הרפואה והייטק, אך גם בתחומים אחרים, עולה השאלה היכן לייצר. זו התשובה שאנחנו מציעים.

עצמאות תעשייתית בתקופה של חוסר ודאות ביטחונית

מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, ברור יותר מתמיד כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תלות בגורמים חיצוניים בכל הנוגע לשרשרת האספקה, בוודאי כשמדובר ברכיבים חיוניים או מוצרים מתקדמים. ייצור בישראל מאפשר שליטה מלאה, זמינות מיידית, גמישות בייצור ושמירה על אינטרסים לאומיים.

המלחמה חידדה את ההכרח להסתמך על תעשייה מקומית חזקה שתוכל להמשיך לפעול גם בעתות חירום. כשמייצרים כאן, יודעים בוודאות מי היצרן, מה תהליך הבקרה ומי נושא באחריות. לא מדובר רק באידיאולוגיה, אלא בביטחון תפעולי וכלכלי ובשקט נפשי.

בעיות שילוח הולכות ומחמירות

אחד האתגרים הגדולים של השנים האחרונות הוא העומס ואי הוודאות בתחום השילוח הבינלאומי. מחסור במכולות, עיכובים בנמלים, השבתות, עלויות מרקיעות שחקים וזמני המתנה בלתי סבירים. כל אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהתנהלות עם ספקים מחו"ל. במהלך 2024 החריפה הבעיה עוד יותר בעקבות חסימת מיצר באב אל-מנדב, נתיב שיט אסטרטגי החיוני לסחר ימי בין אסיה, המפרץ הפרסי ואירופה. כתוצאה מכך, חברות ספנות רבות נאלצות להאריך את מסלול ההובלה הימי סביב כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה, מה שמוביל לעלייה ניכרת בעלויות השילוח, בזמני ההובלה ובחוסר הוודאות.

ייצור בישראל מבטל את הסיכון הזה כמעט לחלוטין. אין צורך להמתין חודשים למטען שיתקע באמצע הדרך. כל שינוי בעיצוב או בכמות ניתן ליישם מיד. תכנון ייצור, השקות מוצר ושירות לקוחות, כולם מתייעלים כשהמוצר נמצא קרוב לבית.

אנטישמיות כלכלית – יש דבר כזה?

בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה מדאיגה בחרמות נגד חברות ישראליות במדינות שונות, בעיקר באירופה. ייבוא מוצרים ישראליים הפך לבעייתי ובמקרים מסוימים אף לבלתי אפשרי. התלות ביצרנים ממדינות שאינן רואות עין בעין את מדיניות ישראל עלולה להפוך לחרב פיפיות.

כאשר מייצרים בישראל, יודעים בדיוק לאן הולך הכסף ואילו ערכים הוא משרת. כל שקל שנכנס לתעשייה המקומית תורם לתעסוקה, חדשנות, ביטחון כלכלי וחוסן לאומי. הייצור המקומי הופך למנגנון של עצמאות, לא רק טכנולוגית, אלא גם מוסרית.

השותף שלי לוחץ עליי – אז למה לא לייצר בסין?

סין הייתה במשך שנים יעד מועדף לייצור בזכות מחירים נמוכים וזמינות גבוהה. אך היום, המציאות השתנתה. להלן כמה מהבעיות המרכזיות בייצור סיני:

• פערי תקשורת ותרבות שמובילים לאי-הבנות, שגיאות ועיכובים.

• בעיות באיכות: תהליכי בקרה לא אחידים, לעיתים חוסר שקיפות, ובעיות בתחזוקה של תבניות וכלים.

• קושי בביצוע התאמות מהירות או תיקונים בשלב מאוחר של הפיתוח.

• בעיות אמינות: לעיתים לא ניתן לדעת בוודאות מה קורה בפועל במפעל.

• עלויות נסתרות: הוזלה ראשונית מתחלפת בהוצאות לא צפויות על שילוח, בקרות איכות, דחיות וכדומה.

מעבר לכך, גובר החשש מהשלכות גיאו פוליטיות והחשובה שבהן היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.

מלחמות סחר והטלת מכסים – מי ישלם את המחיר?

במערכת הכלכלית הגלובלית של היום, כל שינוי במדיניות של מעצמות עלול להשפיע ישירות על הכיס של יצרנים ישראלים. כך, מלחמת הסחר בין סין לארה"ב בהובלת דונלד טראמפ הביאה לעליית מכסים, לעיכובים ולחסמים רגולטוריים שמשפיעים גם על יצואנים ויבואנים בישראל. בעת של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית, לא כדאי להסתמך על מדינות זרות. מעבר לכך, עליית שכר העבודה בסין ועלויות שילוח הולכות ומאמירות, שוחקות את יתרון המחיר שהיה לה בעבר. לאורך השנים חיפשו יצרנים חלופות לסין, ומדינות כמו טורקיה, הודו, וייטנאם, פולין ורומניה הפכו ליעדים חלופיים. אך גם בהן מתגלים אתגרים לא פשוטים.

טורקיה סובלת מאי-יציבות פוליטית, אינפלציה גבוהה ומדיניות חוץ בעייתית כלפי ישראל, מה שמקשה על שיתופי פעולה ארוכי טווח. הודו אמנם מציעה כוח עבודה זול, אך קיימים פערים תרבותיים ואיכותיים משמעותיים, וזמני התגובה איטיים בהרבה ממה שנהוג בישראל. מדינות מזרח אירופה כמו רומניה ופולין מושפעות מאוד מהמצב באירופה. עלייה בשכר, מלחמת רוסיה-אוקראינה, עיכובים לוגיסטיים ותלות בגורמים ביורוקרטיים מסורבלים. וייטנאם ותאילנד מציעות ייצור זול יחסית, אך רמות האבטחה, השקיפות והשליטה בתהליך הייצור מוגבלות. לכן, למרות שנראה כי יש אלטרנטיבות רבות, בפועל, כמעט בכל מדינה זרה קיים סיכון, עיכוב, או חוסר שליטה.